#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכה. מה הדין ומה הטעם 1) יין חדש בענבים 2) חומץ יין בחומץ שכר?<br>	"1) לאביי במשהו שהולכים אחר הטעם ולשניהם אותו הטעם והוה ליה מין במינו ומין במינו במשהו. לרבא בנותן טעם שהולכים אחר השם ולכל אחד שם אחר, וה""ל מין בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בנותן טעם.<br>2) לאביי בנותן טעם שהולכים אחר הטעם ולכל אחד טעם אחר וה""ל מין בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בנותן טעם. לרבא במשהו שהולכים אחר השם ושניהם נקראים חומץ וה""ל מין במינו וכל מין במינו במשהו."	עבודה זרה סו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכו. לרבא שמעמיד את המשנה תבלין בי וגי שמות וכוי אסורין ומצטרפים כר""מ שכל האיסורים מצטרפים א""כ מדוע הוצרך חזקיה לפרש שכולם מיני מתיקה? "	"רש""י כתב שרבא סובר שליתא לדחזקיה. והתוס' (ד""ה ורבא) כתבו שגם לרבא איתא לחזקיה, ואע""ג דאמר ר""מ כל איסורים שבתורה מצטרפים ואפילו בלאו מיני מתיקה ה""מ כשהאיסורים בעין, אבל כשהם מעורבים בתבשיל שאינם בעין כי ההיא דתבלין אפי' ר""מ מודה לחזקיה דדוקא במיני מתיקה מצטרפים כיון שהם שוים למתק הקדירה."	עבודה זרה סו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכז. מה הדין ומדוע ביין שנפל לתוך חומץ? 	משהגיע היין לאויר הכלי נהפך היין בריחו לריח החומץ.<br>לאביי במשהו כיון שסבר שריחיה חלא וטעמא חמרא נחשב כחלא והוה ליה מין במינו, וכל מין במינו במשהו, לרבא בנותן טעם שסבר ריחיה חלא וטעמא חמרא נחשב כחמרא והוה ליה מין בשאינו מינו, וכל מין בשאינו מינו בנותן טעם.	עבודה זרה סו. - סו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכח. ביין נסך האם מותר לישראל ומדוע 1) להריח בבת תיהא 2) זילוף? 	"1) לאביי אסור דריחא מילתא היא וכתבו התוס' (ד""ה אביי) דחשבינן ליה כשותה. לרבא מותר דריחא לאו מילתא היא <sup>קכט</sup> וכתבו התוס' דלא חשיב ליה כשותה לפי שהריח נכנס בפניו ומזיקו והקלקול רבה על התיקון.<br>2) כתבו התוס' שאסור דנהנה מיין נסך, ואין הריח מזיקו כיון שהריח מתפזר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכט.  והקשה הר""ן דאמרינן בפסחים דהנאה דריח דאפשר וקא מכוין כו""ע לא פליגי דאסור והכא אפשר וקא מכוין הוא, ותירץ דבמידי דעביד לריחא מילתא היא אבל יין דלאו לריחא עביד סבר רבא דבכה""ג לא ו מילתא היא. ולר""ח הכא מריח את היין בפיו וסבר רבא דריחא בכה""ג שאינו מריחו באפו אלא בפיו לאו מילתא היא .</span>"	עבודה זרה סו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכט. באלו אופנים חולקים אם ריחא מילתא ומי הם החולקים? 	"א. בבת תיהא נחלקו אביי ורבא. ב. לר""ל ולאביי בפת חמה וחבית מגופה או בפת צוננת וחבית פתוחה ולרבא בכל פת חמה, נחלקו ר""מ ר' יהודה ור' יוסי. ג. בבשר שמן שצלאו עם בשר נבילה נחלקו רב ולוי. לרש""י (הובא בתוס' ד""ה רבא) נחלקו בכך גם אביי ורבא ולתוס' בין אביי ובין רבא יכולים לסבור בין כרב ובין כלוי."	עבודה זרה סו : ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רל. מדוע המבשל בשבת בשוגג יאכל והרי כל עצים בשבת מוקצים ויש שבח עצים בתבשיל וא""כ אוכל מוקצה? "	"תירצו התוס' (ד""ה אמר רבא) דלא אסרינן משום שבח עצים בפת אלא דווקא באיסורי הנאה, שאסור משום שנחשב שנהנה מן העצים, ומוקצה מותר בהנאה <sup>קל</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קל.  והר""ן תירץ שלא שמענו שבח עצים בתבשיל אלא רק באפי ה בתנור.</span>"	עבודה זרה תוס' סו:		
